Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 24b
הֲרֵי עֲשׂוּיָה בִּידֵי אָדָם.
Traduction
this partition was established by a person and is therefore fit.
Rachi non traduit
הרי עשויה בידי אדם. דרוח זה בידי אדם בא:
אָמַר מָר. מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמְרוּ: אַף אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו גִּיטֵּי נָשִׁים. מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? דְּתַנְיָא: ''סֵפֶר'', אֵין לִי אֶלָּא סֵפֶר. מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְכָתַב לָהּ'' מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
§ The Master said in the baraita that in the name of Rabbi Yosei HaGelili they said: Nor may one write bills of divorce on it. The Gemara asks: What is the rationale for the opinion of Rabbi Yosei HaGelili? It is as it is taught in a baraita with regard to the verse: ''When a man takes a wife, and marries her, and it comes to pass if she finds no favor in his eyes, because he has found some unseemly thing in her; that he write her a scroll [sefer] of severance and give it in her hand, and send her out of his house'' (Deuteronomy 24:1); from the word scroll, I have derived only that a scroll is fit. From where do I derive to include all objects as fit materials upon which a bill of divorce may be written? The verse states: ''That he write her,'' in any case, i.e., any surface upon which the formula can be written.
Rachi non traduit
ספר. וכתב לה ספר כריתות:
אין לי אלא ספר. קלף:
מניין לרבות כל דבר. לכותבו עליו כגון לוח עץ ועלה זית:
וכתב מכל מקום. דמצי למיכתב ונתן בידה ספר כריתות:
Tossefoth non traduit
תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום. וא''ת אימא וכתב כלל ספר פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ועוד האמר בסוטה בפרק היה מביא (סוטה ד' יז.) אין כותבין לא על הלוח ולא על הנייר ולא על הדיפתרא אלא על המגילה שנאמר בספר והכא נמי כתיב ספר והכא נמי הוה ליה למיפסל כל דבר חוץ ממגילה ואין לחלק בין ספר לבספר ועוד דהכא נמי אמרינן ורבנן נמי אי כתב בספר כדקאמרת משמע שאז היה לו לרבות כל דבר שאין בו רוח חיים וי''ל דגבי סוטה דכתיב (במדבר ה) וכתב את האלות בספר הוה כלל ופרט אבל הכא ונתן בידה חזר וכלל אע''ג דבברייתא לא מייתי כללא בתרא דכוותה אשכחן בפ''ק דקדושין (ד' כא:) דקתני בברייתא אין לי אלא מרצע מניין לרבות הסול והסירה והמקדח והמכתב ת''ל ולקחת לרבות כל דבר הניקח ביד ומוכחא הסוגיא דמכלל ופרט וכלל דריש דונתת באזנו ובדלת חזר וכלל:
אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''סֵפֶר''? לוֹמַר לָךְ: מָה סֵפֶר דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל, אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל.
Traduction
If so, what is the meaning of that which the verse states: Scroll? It is to tell you that a bill of divorce must be written on a surface like a scroll: Just as a scroll is neither alive nor is it food, so too, a bill of divorce may be written on any object that is neither alive nor food. That is why Rabbi Yosei HaGelili invalidates a bill of divorce written on a living being.
Tossefoth non traduit
מה ספר שאין בו רוח חיים. בפ' בכל מערבין (עירובין דף כז:) גבי מעשר שני דכתיב בבקר ובצאן נקט צד של פרי מפרי וגדולי קרקע ולעיל בפ''ק (סוכה ד' יא:) נקט מה חגיגה דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ בכל אחד כפי מה שדומה לחכמים ענין הראוי לו:
וְרַבָּנַן? אִי כְּתַב ''בְּסֵפֶר'', כִּדְקָאָמְרַתְּ. הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ''סֵפֶר'' — לִסְפִירַת דְּבָרִים בְּעָלְמָא הוּא דַּאֲתָא.
Traduction
The Gemara asks: And how do the Rabbis, who disagree and say that a bill of divorce may be written even on a living creature or on food, interpret the verse? They contend: If the verse had written: That he write for her in the scroll [basefer], it would be as you said, that the bill of divorce may be written only on a scroll. Now that it is written simply: That he write her a sefer, it comes to teach that a mere account of the matters [sefirat devarim] is required. There are no restrictions with regard to the surface on which that account may be written.
Rachi non traduit
אי הוה כתב וכתב לה כריתות בספר כדקאמרת. דהאי ספר קלף הוא:
השתא דכתב ספר. אין זה קלף ואין הכתוב מדבר שיהא נכתב עליו אלא דברי הגט קרוי ספר ספירת דברים כריתות דברים שיהו כורתין ומפרידין ביניהן:
וְרַבָּנַן: הַאי ''וְכָתַב'' מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? הָהוּא מִיבְּעֵי לְהוּ, בִּכְתִיבָה מִתְגָּרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת בְּכֶסֶף. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִיתַּקַּשׁ יְצִיאָה לַהֲוָיָה, מָה הֲוָיָה בַּכֶּסֶף — אַף יְצִיאָה בְּכֶסֶף, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara continues: And what do the Rabbis derive from the phrase: ''That he write her''? The Gemara answers: That phrase is required to teach the principle that a woman is divorced only by means of writing, i.e., a bill of divorce, and she is not divorced by means of money. It might have entered your mind to say: Since in the verse, leaving marriage, i.e., divorce, is juxtaposed to becoming married, i.e., betrothal, then just as becoming married is effected with money, so too, leaving marriage may be effected with money. Therefore, the Torah teaches us: ''That he write her,'' indicating that divorce can be effected only with a written bill of divorce.
Rachi non traduit
ורבנן. כיון דספר לאו קלף הוא האי וכתב לה לא אצטריך לרבות כל דבר דמהיכא תיתי לך לייחד דבר לכתיבתו דאיצטריך לאשמועינן שכל דבר כשר לך:
ואינה מתגרשת בכסף. ליתן לה כסף לשם גירושין ולומר הרי את מגורשת בו כדרך שנתן בקידושין ואמר הרי את מקודשת בו:
ואיתקש יציאה להויי'. ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר (דברים כ''ד:ב'):
מה הוייה. כשמהווה עצמה לאיש אפשר בכסף כדנפקא לן בקידושין (דף ב.) קיחה קיחה משדה עפרון:
Tossefoth non traduit
ורבנן האי וכתב מאי עביד ליה. אף ע''ג דאיצטריך לשמה תרי קראי כתיבי וא''ת ולרבי יוסי הגלילי אמאי צריכי תרוייהו דמההיא דלשמה דרשינן שפיר כלל ופרט ויש לומר דבפ' המגרש (גיטין ד' פז.) דרשי' וכתב לה ולא לה ולחברתה:
בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף. הך דרשה לרבא אבל לאביי נפקא ליה מסברא בריש קדושין (ד' ה.) יאמרו כסף מכניס כסף מוציא יאמרו סניגור יעשה קטיגור ומ''מ לאביי נמי איצטריך וכתב לה שבכתיבה מתגרשת ולא בחליצה דבריש מסכת קדושין (ד' ג:) דריש לה מספר כורתה ואין דבר אחר כורתה וההיא דרשה כרבי יוסי הגלילי היא כדמשמע הכא וקצת תימה דלא נקיט התם לענין חליצה הך דרשא דכתב דהויא כרבנן וי''ל דאורחא דהש''ס הכי בכל דוכתא להביא דרשה הפשוטה לכאורה כדאשכחן פרק החובל (ב''ק דף פז.) דמייתי שבח נעורים לאביה גבי חבלה ובריש קדושין (דף ג:) משמע דבנעוריה בית אביה בהפרת נדרים כתיב וכן בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לד:) ובפרק בא סימן (נדה דף נ. ושם) דדריש נגעים אין רואין אותן אלא ביום מביום הראות בו בשר חי יטמא כדאביי דפרק קמא דמועד קטן (דף ח. ושם) ושביק דרשה דרבא דדריש דכתיב לי ולא לאורי וכן פרק הקורא את המגילה למפרע (מגילה דף כ.) דדריש ולא מוהלין אלא ביום מדכתיב וביום השמיני ימול ובפרק ר''א אם לא הביא (שבת דף קלב. ושם) מפיק ליה מבן שמונת ימים ולא לילות וביום מוקי לה ביום אפילו בשבת:
וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ? מִ''סֵּפֶר כְּרִיתוּת'' נָפְקָא לֵיהּ. סֵפֶר כּוֹרְתָהּ, וְאֵין דָּבָר אַחֵר כּוֹרְתָהּ.
Traduction
The Gemara asks: And Rabbi Yosei HaGelili, from where does he derive this reasoning that a woman cannot be divorced with money? The Gemara answers: He derives it from the phrase: ''A scroll of severance,'' which teaches that a scroll, i.e., a written document, severs her from her husband, and nothing else severs her from him.
Rachi non traduit
מספר כריתות. מדסמך כריתות לספר:
וְאִידַּךְ? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְדָבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. כִּדְתַנְיָא: הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן, וְעַל מְנָת שֶׁלֹּא תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ לְעוֹלָם — אֵין זֶה כְּרִיתוּת, כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם — הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת.
Traduction
The Gemara continues: And the other tanna, i.e., the Rabbis, requires that verse to teach that a bill of divorce must be a matter that severs all connection between him and her. As it is taught in a baraita: If a man says to his wife: This is your bill of divorce on the condition that you will never drink wine, or on the condition that you will never go to your father’s house, that is not severance; the divorce is not valid. If a bill of divorce imposes a condition upon the woman that permanently binds her to her husband, her relationship with her husband has not been completely severed, which is a prerequisite for divorce. If, however, he imposes a condition for the duration of thirty days, or any other limited period of time, that is severance, and the divorce is valid, as the relationship will be completely terminated at the end of the thirty-day period.
Rachi non traduit
לדבר הכורת. שתהא ספירת דברים כורתת ביניהם ולא יהא תנאי האוגדם יחד:
אין זה כריתות. דכל ימיה קשורה בו שמחמתו צריכה לעמוד שלא לילך:
הרי זה כריתות. דיכול לבא לידי הפרדה לסוף שלשים הלכך מעכשיו מותרת לינשא מן התורה:
Tossefoth non traduit
על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות. תימה והא אם מת (אביו) לא חשיבה תו בית (אביו) כדתנן בנדרים פרק השותפין (נדרים ד' מו.) קונם לביתך שאיני נכנס שדך שאיני לוקח מת או שמכרו לאחר מותר וי''ל דבית אביו קרויין כל יוצאי חלציו של אביו ואע''פ שמת כדאשכחן גבי תמר שהיתה בתו של שם וכתיב (בראשית ל''ח:
י''א) שבי אלמנה בית אביך וכבר מת אביה כדמוכחי קראי:
וְאִידָּךְ? מִ''כָּרֵת'' ''כְּרִיתוּת'' נָפְקָא. וְאִידַּךְ? ''כָּרֵת'' ''כְּרִיתוּת'' לָא דָּרְשִׁי.
Traduction
The Gemara continues: And the other tanna, Rabbi Yosei HaGelili, derives that a condition without a termination point invalidates the divorce from the fact that instead of using the term karet, the verse uses the more expanded term keritut. Inasmuch as both terms denote severance, using the longer term teaches two things: Divorce can be effected only by means of writing and not through money, and divorce requires total severance. And the other tanna, the Rabbis, does not derive anything from the expansion of karet to keritut, because the Rabbis do not see this as a significant deviation from the standard language of the verse.
Rachi non traduit
מכרת כריתות. דמצי למיכתב ספר כרת:
Tossefoth non traduit
ואידך מכרת כריתות נפקא. קשיא לרבינו תם דבפ' המגרש (גיטין דף פג:) קאמר על רבנן דרבי אליעזר כרת כריתות לא דרשי ור' יוסי הגלילי בכלל דרבנן ויש לומר דלא קאמר לא משמע ליה אלא לא דריש לההיא דרשה:
מַתְנִי' הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ בֵּין הָאִילָנוֹת וְהָאִילָנוֹת דְּפָנוֹת לָהּ — כְּשֵׁרָה.
Traduction
MISHNA: In the case of one who establishes his sukka between the trees, and the trees serve as walls for it, the sukka is fit.
Rachi non traduit
מתני' בין אילנות. בארץ ולא סמכה עליהן אבל הן דופנותיה:
גְּמָ' אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: כָּל מְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה — אֵינָהּ מְחִיצָה.
Traduction
GEMARA: Rav Aḥa bar Ya’akov said: Any partition that is not able to stand in a typical wind, but rather is blown to and fro, is not a partition.
Rachi non traduit
גמ' שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה. שהרוח מוליכה ומביאה:
תְּנַן: הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ בֵּין הָאִילָנוֹת וְהָאִילָנוֹת דְּפָנוֹת לָהּ — כְּשֵׁרָה. וְהָא קָאָזֵיל וְאָתֵי! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּקָשִׁין.
Traduction
The Gemara asks the following question based on that which we learned in the mishna: In the case of one who establishes his sukka between the trees, and the trees serve as walls for it, the sukka is fit. The Gemara asks: But don’t the trees sway back and forth in the wind? The Gemara answers: With what are we dealing here? The mishna is referring to older trees that are thick and hard and do not sway in the wind.
Rachi non traduit
בקשין. אילנות זקנים ועבים:
וְהָאִיכָּא נוֹפוֹ! דְּעָבֵיד לֵיהּ בְּהוּצָא וְדַפְנָא. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: נִיגְזַר דִּלְמָא אָתֵי לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בְּאִילָן, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara asks: But isn’t there the issue of its foliage, which certainly sways in the wind? If it constitutes part of the wall of the sukka, the sukka should be unfit. The Gemara answers: It is referring to a case where it is a fit wall due to the fact that he established the wall by tying it with hard palm leaves and laurel leaves to tighten it to prevent it from swaying in the wind. And the Gemara says: If it is so that the tree is tied and cannot sway, what purpose is there to state this halakha? It is obvious that it is a fit wall. The Gemara answers: It is lest you say: Let us issue a decree prohibiting its use lest one come to use the tree on Shabbat. Therefore, the mishna teaches us that this is not a concern.
Rachi non traduit
הא איכא נופו. שהולך ובא ופעמים שאף הנוף מן הדופן:
דעביד ליה. אורג הנוף כמין מחיצה שלא יניענו הרוח:
לאשתמושי באילן. להניח עליו כליו:
Tossefoth non traduit
והא איכא נופו דעביד לה בהוצא ודפנא. תימה דבפרק קמא דעירובין (דף טו.) דאמר רבא מחיצה העומדת מאליה לא שמה מחיצה ופריך מהכא ומשני בשנטעו מתחלה לכך הא על כרחך מוקמי לה הכא דעביד ליה בהוצא ודפנא ותו לא צריכין לנוטעו מתחלה לכך וי''ל דבין הכא בין התם דייק משום דמשמע ליה דאיירי בכל ענין בין היכא דהוי רוב הדופן מעץ האילן הקשה שאין הולך ובא ברוח בין הוי רוב הדופן מן הנוף ופריך התם מן הקשה והכא פריך מן הנוף והא דפריך הכא אי הכי מאי למימרא ולא משני דאשמעינן מחיצה העומדת מאליה שמה מחיצה ולא נטעו מתחלה לכך דכך הוא מסקנא דהתם דכולהו מודו במחיצה לא חשיב זה חידוש משום דקיימא לן כאביי בלחי העומד מאיליו דשמיה לחי וכל שכן מחיצה:
תָּא שְׁמַע: הָיָה שָׁם אִילָן אוֹ גָּדֵר אוֹ מְחִיצַת הַקָּנִים — נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוֹמָד! הָתָם נָמֵי, מִשּׁוּם דְּעָבֵיד לֵיהּ בְּהוּצָא וְדַפְנָא.
Traduction
Come and hear a different proof that a partition that is blown to and fro in the wind is a fit partition. The halakha is that double boards positioned in the four corners of an area surrounding a well render the area a private domain in which it is permitted to draw water from the well on Shabbat. If there was a tree there, one cubit thick on each side of one of the corners, or a square stone fence that measures one square cubit, or a partition of reeds, its legal status is assessed like that of a double board positioned at the corners of the area surrounding a well, and serve as a partition for two of the sides. Apparently, a partition that moves in the wind, like the partition of reeds, is considered a full-fledged partition. The Gemara refutes this proof: There, too, it is only considered a full-fledged partition due to the fact that he established the partition by tying it with hard palm leaves and laurel leaves.
Rachi non traduit
היה שם. בפסי ביראות קאי היה באחת הפיאות אילן שעוביו אמה לכל צד:
או גדר. מרובע אמה על אמה כל גדר סתם של אבנים הוא וצריך שיהא אמה על אמה כדי לחלקו לשתי מחיצות אמה למזרח ואמה לצפון או לדרום:
דיומד. ב' עמודים שהיו מחיצה לכאן ולכאן שבכך הקילו חכמים עליהם:
תָּא שְׁמַע: אִילָן הַמֵּיסֵךְ עַל הָאָרֶץ, אִם אֵין נוֹפוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים — מְטַלְטְלִין תַּחְתָּיו. אַמַּאי, הָא קָא אָזֵיל וְאָתֵי? הָתָם נָמֵי, דְּעָבֵיד לֵיהּ בְּהוּצָא וְדַפְנָא.
Traduction
The Gemara cites an additional proof. Come and hear that which is taught in a baraita: With regard to a tree whose foliage is broad and its branches reach down and cover the ground, if its foliage is not three handbreadths high off the ground it creates a space similar to a round room; therefore, one may carry beneath it, as it is a full-fledged private domain. Why is the foliage of the tree a fit partition? Doesn’t it sway back and forth in the wind? The Gemara answers: There, too, it is due to the fact that he established the partition by tying it with hard palm leaves and laurel leaves.
Rachi non traduit
המיסך על הארץ. נופו גדול מאד וראשי הנוף כפופין סביב על הארץ:
מטלטלין תחתיו. דאמרינן לבוד ומחיצה זו גבוהה עשרה מבפנים שהנוף ארוך הוא ובגובה האילן הוא:
אִי הָכִי, נִיטַּלְטֵל בְּכוּלֵּיהּ! אַלְּמָה אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ
Traduction
The Gemara asks: If so that it is a case where one established the foliage as a complete partition, let him move objects in the entire area beneath the tree, since it is a private domain. Why, then, did Rav Huna, son of Rav Yehoshua, say: One may carry beneath this tree
Rachi non traduit
אי הכי. דעשויה בידים היא וראוי לדור תחתיה ולשמור שדה עשאה וכיון דמוקף לדירה הוא:
ליטלטל בכוליה. כלומר יטלטל בו כל כמה שהוא גדול אלמה אמר רב הונא אין מטלטלין בו כלל אלא אם כן אינו הוה אלא כשיעור בית סאתים כחצר המשכן ששיעור זה נתנו חכמים לכל היקף שאינו לדירה ואם גדול הוא מכאן הוי כרמלית ואין מטלטלין בו אלא בתוך ארבע אמותיו של אדם והאי כיון דבידים הוקף ולדירה אפילו הוא יותר מבית סאתים ליטלטל ביה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source